החלטה בתיק ה"פ 42273-12-11

1.         המבקש, מר יוסף אבזאך, הגיש בקשה דחופה למניעת פינוי מקרקעין לפי סעיף 5(ב) לחוק מקרקעי ציבור (סילוק פולשים) תשמ"א-1981 (להלן:" החוק"). בבקשה התבקש בית המשפט להורות על עיכוב ביצוע צו לסילוק ופינוי שהוציא המשיב כנגד המבקש תוך שימוש בחוק מקרקעי ציבור ואשר מתייחס לחלקה 2 בגוש 6085 ולחלקות 14,15 בגוש 6085 (להלן:" הצו").

2.         המשיב הגיש תגובה בכתב בה התנגד לעיכוב ביצוע הצו. לתגובה צורף תצהיר של מר משה שחרור המשמש כמפקח אצל המשיב.

3.         ביום 2.1.12 התקיים דיון בבקשה, המצהירים נחקרו והצדדים הגישו סיכומים בכתב.

4.         אין מחלוקת כי הצו הוצא לאחר שהמבקש הציב קראוון בשטח שסומן בתשריט שצורף לצו בצבע אדום.

            בדיון הובהר כי אין מחלוקת שהצו איננו מתייחס לאיזור שעליו ממוקם הבית בו מתגורר המבקש עם משפחתו.

5.         המבקש מעלה טענה מקדמית לפיה, נפל פגם בצו שכן הצו חתום על ידי ממלא מקום מנהל מחוז מרכז של המינהל בעוד שבהתאם לחוק רשאי להוציאו "הממונה" המוגדר כמנהל רשות מקרקעי ישראל או מנהל מרחב של הרשות שהוסמך על ידי מנהל הרשות יחד עם היועץ המשפטי של הרשות.

6.         לגופו של עניין, טוען המבקש כי החצר אשר הצו מתייחס אליה הינה חלק אינטגרלי מבית שנמצא בשימוש משפחתו של המבקש מאז שנת 1963. לטענת המבקש, אביו שימש כשומר במכון הוולקני ובמסגרת עבודתו קיבל את ביתו ושיפץ אותו בהשקעה ניכרת.

7.         המשיב טוען כי הצו הוצא כדין וכי הינו חתום על ידי מר יצחק ישראלי, מנהל מחוז מרכז בפועל וכן על ידי היועצת המשפטית של המחוז.

8.         לגופו של עניין, טוען המשיב כי למבקש אין כל זכויות בחלק המקרקעין נשוא הצו והוא פלש למקרקעין שלא כדין.

            המשיב מפנה לכך שהשטח שהצו מתייחס אליו נמצא במפלס גבוה יותר יחסית לשטח שעליו מצוי הבית. כמו כן, טוען המשיב כי הבקשה שהוגשה על ידי המבקש והטיעונים המפורטים בה מתייחסים בעיקרם לבית ולא לשטח נשוא הצו.

9.         הצדדים חלוקים לגבי השאלה האם נעשה שימוש על ידי המבקש במהלך השנים בשטח שעליו הוצב הקראוון, אם לאו.

            ב"כ המשיב ציינה בהגינותה בפרוטוקול הדיון כך: "אם המקרקעין היו תפוסים על ידם לפני כן לא היינו מוציאים את הצו לגבי הקרואן וזה לא היה עומד בתנאי החוק".

אכן, אחד מהתנאים להוצאת הצו בהתאם להוראות סעיף 4 לחוק הינו כי מדובר ב"פלישה טרייה" שכן החוק מאפשר הוצאת הצו לא יאוחר מ-36 חודש מיום התפיסה.

10.        לדברי המבקש, כמפורט בפרוטוקול הדיון, השטח שסומן באדום היה חלק משטח הגינה של הבית מאז ומתמיד. לדבריו י הציב את הקרוון במקום לפני כחצי שנה. המבקש אף התייחס בדבריו להבדל בין מפלסי הקרקע (ר' עמ' 5 לפרוטוקול הדיון).

            המצהיר מטעם המשיב, מר משה שחרור, ציין כי מדובר בשטח שהיה מוזנח עד שהתחילו עבודות והוצב המבנה.

11.        הוגש על ידי המשיב צילום אוירי שבו נראה השטח ומסומן בצבע אדום.

12.        הסעד הנתון למשיב בהתאם להוראות החוק האמור, הינו סעד חריג המאפשר פינוי מקרקעין על ידי המשיב ללא צורך בקיום הליך בבית משפט.

            בהתאם להוראות החוק, רשאי מי שהצו הוצא כנגדו לפנות לבית המשפט, ככל שמבקש לעשות כן, ולבית המשפט נתונה הסמכות ליתן לו סעד וכן אף לעכב את ביצועו של הצו.       לנוכח האמור, בהתאם לפסיקה, במקרה של ספק יש מקום ליתן סעד זמני של עיכוב ביצוע על מנת לאפשר בירור משפטי בטרם ביצוע הפינוי.

            המבקש צירף פסק דין המתייחס לעניין זה (רע"א 3348/08 (מחוזי חיפה), מדינת ישראל נ' שפרלינג).